#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ&quot;ש יום א&#x27; דר&quot;ה משאר יו&quot;ט ראשון?"	"ביצה שנולדה ביום א&#x27; דר&quot;ה, וה&quot;ה דבר שנתלש או נצוד, אסור ביום ב&#x27; דר&quot;ה משא&quot;כ בשאר ימים טובים, וטעמא משום דר&quot;ה הוי יומא אריכתא."	סימן תר סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ר&quot;ה הוי יומא אריכתא?	"כיון דתקנו בזמן הבית שלא לקבל עדים ממנחה ולמעלה משום קלקול השירה וממילא יום א&#x27; ויום ב&#x27; נעשו קודש, אלמא תחילת עשייתם היתה שני ימים לר&quot;ה, ואע&quot;פ דלאחר החורבן תיקן ריב&quot;ז לקבל העדים כל היום אפ&quot;ה זהו דוקא למנין ימי החדש אבל עדיין יום ב&#x27; אסור בעשיית מלאכה (ב&quot;י), והקשה הב&quot;ח דלאחר החורבן אזדא הממ&quot;נ דעכשיו יום א&#x27; דר&quot;ה הוא העיקר ולא יום ב&#x27;, ותי&#x27; ע&quot;פ מש&quot;כ תוס&#x27; ליישב רש&quot;י דתקנו לאחר החורבן דומיא לקודם החורבן וכי היכי דקודם החורבן היה קדושה אחת וה&quot;ה לאחר החורבן. "	סימן תר סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מברכין שהחיינו ביום ב&#x27; 1) בקידוש/הדלקת נרות 2) בשופר?"	"1) הטור הביא תשובת רש&quot;י דמברכין ממ&quot;נ אם ספיקא הוא מברך [כמו שאר יו&quot;ט שני] ואם תקנת ב&quot;ד הוא הרי מונה ימים מיום ב&#x27; [אם באו מן המנחה ולמעלה] והוא עיקר ר&quot;ה, ומ&quot;מ כיון שיש חולקים כתב הרא&quot;ש דלכתחילה יטול פרי חדש, וכן פסק המחבר 2) ההגהות מיימוניות סבר דלכו&quot;ע יכול לברך [דהיום אינו יוצא בתקיעה של אתמול ולא מהני הסברא דיומא אריכתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) מאי שנא מקידוש, ותי&#x27; רשז&quot;א דבשופר הלילה מפסיק וא&quot;א להיות חשוב כיומא אריכתא, ולענ&quot;ד י&quot;ל דבקידוש מברכין על היום ובזה אמרינן דר&quot;ה יומא אריכתא ויש סברא לומר דאינו מברך שהחיינו [וכמ&quot;ש בשביעי של פסח דאין מברכין שהחיינו דכבר בירך על קדושת פסח ה&quot;נ כבר בירך על קדושת ר&quot;ה] משא&quot;כ בשופר הוא מברך על החפצא של מצוה ולזה לא מהני יומא אריכתא דכלפי היום לא עדיין לא קיים מצות שופר כלל, וכעין זה מצינו לקמן (סי&#x27; תרצ&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) לגבי קריאת המגילה דלפי הרמ&quot;א מברכין שהחיינו אף ביום דחשוב טפי מקריאת לילה], אבל המחבר סבר דאינו יכול לברך שהחיינו כלל ביום שני [חוץ כשחל יום א&#x27; בשבת דאז פשוט דיכול לברך שהחיינו כשתוקע], והרמ&quot;א פסק כהגהות מיימוניות שיכול לברך וס&quot;ל דא&quot;צ לחזור אחר בגד חדש, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דטוב לחזור אחר בגד חדש {לצאת אף לדעת המחבר, ולכאורה סגי אם אחד בביהכ&quot;נ יש לו בגד חדש שבעל התוקע יכול לכוין להוציאו}. לסיכום השיטות: לרבותיו של רש&quot;י אין מברכין, לרש&quot;י מברכין, להגהות מיימניות נחלקו בקידוש אבל בשופר לכו&quot;ע יכול לברך, להב&quot;י מברך בקידוש ולא בשופר"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמברכין שהחיינו על השופר, האם מברכין בקול רם?	"הב&quot;י סבר דמברכין רק כשחל יום א&#x27; בשבת, והביא מח&#x27; אם לברכו בקול רם או בלחש [וטעמא כדי שלא יתחלף לברכו גם כשחל יום א&#x27; בחול] {ולדידן דקיי&quot;ל דלעולם מברכים, פשוט דיברך בקול רם}"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מהני בגד חדש, הרי צריך לברך בשעת הקנין?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דזהו דוקא אם הוא מוכן משעת קנין, אבל אם עדיין צריך תיקון יברך בשעת לבישה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו יין חדש?	"יקדש על יין ישן דהוא מצוה מן המובחר, ובשעת ברכת שהחיינו יטול התירוש בידו או יתן עיניו בו [וכגון שענבים היו פרי חדש, ובזה יכול להקל אפי&#x27; אם כבר בירך שהחיינו על הענבים (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא ישתה יין שבא מבוסר?	"1) ספק ברכה [אולי לא הגיעו לפול הלבן וברכתם בפה&quot;א]&lt;br&gt;2) חמוצים [ואין לאכול דברים חמוצים בר&quot;ה]&lt;br&gt;3) אינו סימן טוב לאכול מה שלא נגמר פריו&lt;br&gt; (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול ענבים בר&quot;ה?	"הגר&quot;א במעשה רב (אות ר&quot;ד) כתב שאין לאוכלם ע&quot;פ סוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וביאר האמרי שמואל (מובא במ&quot;ב דרשו) דיש מ&quot;ד דהעץ הדעת היה גפן {ולפי&quot;ז יש ליזהר גם מתאנה וחטה, וצ&quot;ע}, אבל הפעולת שכיר ביאר ע&quot;פ הגמ&#x27; ברכות (נ&quot;ו ע&quot;ב) הרואה ענבים בחלום, וכתב הכה&quot;ח (סי&#x27; תקפ&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;א) דלפי&quot;ז יש להקפיד דוקא על ענבים שחורות ולא לבנות, אכן מעורר ר&quot;י באק דאולי כוונתו על הגמ&#x27; באמצע העמוד דכתיב ענבימו ענבי רוש וא&quot;כ אפי&#x27; ענבים לבנות אין לאכול. "	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך פרי חדש בשאר ימים טובים?	"לא {דפשוט דהוי תרי קדושות ויכול לברך שהחיינו בקידוש של יו&quot;ט שני} (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשופר, האם יכול ליקח פרי חדש?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) כתבו דלא יטול פרי חדש {שאינו יכול לאוכלה}, אבל כתב הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; ו&#x27;) דיכול ליטול פרי חדש ויברך על ראייתו"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול הפרי חדש מיד אחר קידוש?	"כתבו המחה&quot;ש והמטה אפרים (סעי&#x27; ו&#x27;) שיאכל הפרי מיד אחר קידוש קודם המוציא, וכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א, אכן הכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דא&quot;צ לדקדק בזה דמעיקר הדין מברכין על הראייה וממילא יכול להמתין עד אחר המוציא, וכן שמעתי מהר&quot;ג מלצר שליט&quot;א דכן נוהגין"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאין לו אלא בגד חדש אחד, האם עדיף ללבשו בלילה לקידוש או ביום [כגון שהוא הבעל תוקע]?	{נראה דעדיף ללבשו ביום, דלמעשה המחבר סבר דאין לברך שהחיינו משא&quot;כ בלילה לכו&quot;ע יברך שהחיינו, אע&quot;פ שמצד שני הב&quot;י הביא שיטה דפשוט יותר לברך שהחיינו בשופר, וצ&quot;ע}	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לנשים לברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות או בשעת קידוש?	"אע&quot;פ שמשמע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רס&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ג) דעדיף שלא לברך בשעת הדלקה דכתב &quot;אין למחות ביד המקילין&quot; מ&quot;מ ביו&quot;ט שני דר&quot;ה סותם (בס&quot;ק ד&#x27;) דמברכות בשעת הדלקה, וביאר מ&quot;ב דרשו דאפשר דכיון שהוא ספק אם מברכין שהחיינו ביו&quot;ט שני דר&quot;ה עדיף טפי שלא לברכו בשעת קידוש משום חשש הפסק {וצ&quot;ב דעדיין הוא הפסק לאיש בשעת קידוש, אלא נראה יותר דסותם כמנהג העולם שנשים מברכות בכל ימים טובים בשעת הדלקה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סי&#x27; תקי&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ז) דנשים נוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות}"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שבירך שהחיינו בהדלקת נרות, האם היא עונה אמן לשהחיינו דבעלה בקידוש?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א אות ט&#x27; וסי&#x27; ק&quot;א) ומנחת שלמה (ח&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) ואמת ליעקב (סי&#x27; תקפ&quot;ה הע&#x27; תקמ&quot;א) וקובץ הלכות (פ&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ג) סברי כן ולא נחשב הפסק, אבל ההר צבי (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קנ&quot;ד) ושבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ט) וריש&quot;א סברי לא, ובדיעבד אם ענה עי&#x27; בשעה&quot;צ (סי&#x27; רט&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;) דהביא מח&#x27; אם אמן נחשב כהפסק [ובמ&quot;ב (סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ו) סותם דאמן הוי הפסק]"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בקטן שנעשה גדול ביום ב&#x27; דר&quot;ה, האם יכול לברך שהחיינו בלא בגד חדש?"	"טהרת השלחן מסתפק בדבר, ופשוט לקצה המטה דיכול לברך (פסק&quot;ת אות ב&#x27;) {וכפשוטו עדיין צריך הפרי חדש דמצד מצות חינוך כבר נתחייב בשהחיינו מיום ראשון}"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם חל יום ב&#x27; בערב שבת, והגיע השופר 1) לאחר שקבלו שבת 2) לאחר שקיעה, מה יעשה?"	"1) אם יש אחד שלא קיבל שבת הוא יתקע בברכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), ואם לאו יתקע בלא ברכה רק תשר&quot;ת תש&quot;ת ותר&quot;ת {ולכאורה כוונתו ל&#x27; קולות, וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; תקפ&quot;ו סעי&#x27; ה&#x27;, אבל אלמלא שבת הציבור היו תוקעין ק&#x27; קולות} (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) 2) אין לתקוע כלל דספיקא דרבנן לקולא [אבל ביום א&#x27; יתקע בלא ברכה] {ונראה לפרש דבעצם ביום ב&#x27; בין השמשות ראוי לתקוע וכמ&quot;ש לקמן לולב (לקמן סי&#x27; תרנ&quot;ב) אלא שכאן אינו יכול להקל מפני איסור שבת, משא&quot;כ ביום ראשון מחויב לתקוע משום ספק דאורייתא} (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תר סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו יסודו של הט&quot;ז?	"יסוד הט&quot;ז הוי דאין קבלת שבת או לילה [כגון ע&quot;י מעריב] יכול להפקיע עצמו ממצוה שמוטל עליו, כגון שופר או מילה [בין אם קיבל שבת ואח&quot;כ נולד לו בן בין אם נולד לו בן משבוע שעבר והשתא קיבל שבת שעדיין יכול למול אותו], אבל אם המצוה אינו מוטל עליו כגון לאכול בסוכה בהושענא רבא קבלת שמיני עצרת מפקיע אותו. והא דערבית מונע האבלות מלהתחיל היינו לחומרא דמה בכך להתחיל למחר. ולענין הפסק טהרה, ה&quot;נ ראוי לכתחילה לעשות הפסק טהרה קודם קבלתו לחומרא אבל בדיעבד מהני אפי&#x27; לאחר קבלת שבת. [והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא שהיד אהרן מפקפק על הט&quot;ז]"	סימן תר סעיף ב-ג		
